• Ari Urieli

איך להפחית תוך שנה 50% מההרוגים באתרי בנייה

עודכן ב: 4 נוב 2018



בעיית הבטיחות בענף הבניין היא בעיה כואבת המאחדת את כולם ובאופן חריג אין ניגודי אינטרסים ברצון לפותרה.

למרות זאת, לא הצלחנו עדיין במשימה. כל פעם מופנה הזרקור לאשם התורן - רשלנות בהדרכות בגובה, היעדר אכיפה, ניהול רשלני של מנופים או מנופאים ועוד. פעם מאשימים את הקבלנים, פעם את מנהלי הפרויקטים, פעם את הפועלים עצמם ותמיד את הממשלה וגורמי הפיקוח


נראה שכולם צודקים, כי לכולם יש חלק בבעיה ובטח יכול להיות להם חלק בפתרון.

כדי לפתור בעיה, צריך להבין את שורשה ובהתאם לפעול.

בשורה התחתונה, באמצעות תוכנית נכונה ניתן לחתוך את מספר ההרוגים באתרי הבנייה ב-50% לפחות! ניתן להוריד דרמטית את כמות ההרוגים והפצועים. יותר מכך, תוך תקופה מעט ארוכה יותר ניתן יהיה גם לשנות את תרבות הבטיחות בענף.

פשוט? לא. אנו עוסקים בהתנהגויות אנושיות וזה אף פעם לא פשוט. אנו עוסקים בתרבות וזה לוקח הרבה זמן לבנות.

אפשרי? כן. אנחנו יכולים להשפיע על התנהגויות אנושיות. רק צריך להחליט ולהיות מחויבים לכך.


דוגמא מקבילה מעולם תוכן אחר תסביר היטב את הבעיה- סכנת הדיבור וההסתמסות בסלולרי בעת נהיגה.

יש דמיון גדול מאוד בין הסכנה הזו לסכנה על הפיגומים:

* בשני המקרים אלו התנהגויות אנושיות

* בשני המקרים אנו מודעים היטב לסיכון בהתנהגות זו

* בשני המקרים אנו מסכנים קודם כל את עצמנו, ולעתים גם אחרים

* בשני המקרים אנו לא מצליחים לחולל שינוי מזה תקופה ארוכה


מדוע זה קורה לנו? בשני המקרים, הרצון המידי לדבר או לקדם את העבודה עולה על כל שיקול אחר. באותו רגע - כל ההדרכות שנתנו, המודעות או הפרסומות שלפני רגע נשמעו - נמוגות. כך, ברגע של חוסר רציונליות ואי יכולת דחיית סיפוקים, נעשית פעולה מסוכנת - בבניין או ברכב.


כדי לחולל שינוי בהתנהגות שורשית זו, נדרש שינוי של תרבות. תרבות היא למעשה אוסף של התנהגויות מקובלות. יצירת תרבות של התנהגות בטוחה היא עניין של שנים. בדיוק כמו שחונכנו להתנהגות הנמנעת מקטיף פרחי בר, או חגירת חגורות בטיחות.

ניתן להיות אופטימיים שבתהליך של הדרכה וחינוך משמעותיים ונכונים, השינוי המבורך יגיע. בינתיים, נדרש לשלב בין שיטות ארוכות טווח וקצרות טווח שייושמו במקביל על הגורמים המשפיעים על רמת הבטיחות באתר.

* יעד טווח קצר - פעולות שיגרמו לאנשים לשנות התנהגות

* יעד טווח בינוני - בניית סביבה בטוחה

* יעד טווח ארוך - בניית תרבות של בטיחות



הניסיון מלמד, שאנו צריכים לאכוף התנהגויות בטוחות דרך ההרתעה - עד שאלו הופכות לנורמה ולתרבות של התנהגויות בטוחות של אנשים.

יצירת הרגולציה והאמצעים לסביבה בטוחה יאפשרו לצמצם את רמת הסיכון באתר לצד כל אלו, מסגרות תומכות של הכשרה, ומניעה ייצרו בסוף את הסביבה הבטוחה.


דוגמאות לפעולות קונקרטיות:


הטווח הקצר – שינוי התנהגות

עקרון הפעולה המרכזי - העצמת האכיפה.

אפשר להניע אנשים לפעולה בטוב (הבנה הנוצרת בתהליך ארוך) או ברע (הרתעה המתאפשרת גם בתהליך קצר). בטווח הקצר, מהלך עוצמתי לאיתור פערי בטיחות באתרים והטלת עיצומים כספיים תעשה השפעה מהירה על השוק ותחדיר מודעות לבטיחות. התחיל מהלך כזה בעבר, יש לטייבו ולהמשיך בו בעוצמה.


נושא הקנסות רגיש ומורכב. ישנו שיח מי צריך לשאת בקנס - הקבלן הראשי? קבלן המשנה? הפועל? לכל החלטה יש לחיוב ולשלילה. ראוי לשתף את התאחדות הקבלנים שיציעו את המנגנון להחלטה וכמובן לייצר את הרגולציה שתאפשר לממש את ההחלטה כמו מתן קנס לעובד.

ישנן פעולות מיידיות נוספות, כמו השלמת הרגולציה להגדרת האחריות בתחום וארצה להתייחס לאחת נוספת ומשמעותית- בניית דירוג בטיחות לחברות.

דרוג זה יעודד חברות לשפר את מצבן, פותח מנגנון חכם לקביעת דרוג זה והדרוג יוכל להתממש בטווח קצר.


הטווח הבינוני- סטנדרטיזציה לסביבה בטוחה

הכלי המרכזי יגיע דרך רגולציה שתשפיע על ההתנהגות ותיצור סביבה בטוחה. המהלך מתחיל בנושא הסדרת האחריות כפי שצוין וממשיך בהגדרות טכניות לפעולות ליצירת סביבת עבודה פיזית בטוחה יותר.

המיקוד יהיה בגורמי הכשל המרכזיים הקושרים לנפילה מגובה ותנועת חפץ נע- כמו אימוץ תקן הפיגומים האירופאי ו/או יצירת עיגונים מראש לקשירה בתכנון הקונסטרוקציה ואחרים.

בנוסף, הסדרת גורמי האחריות על הבטיחות בבניין תעשה השפעה עוצמתית. ההבנה "אמור לי איך תמדוד אותי ואומר לך איך אתנהג", פיזור אחריות נכון, יגרום לשינוי התנהגויות מראש הפרמידה לאחרון העובדים.

נקודה נוספת היא ארגון מחדש של הגורמים לניהול הבטיחות לתוכנית אחת עם וקטורים אחודים- שלוב גופים ממשלתיים כמו משרד העבודה, משטרה, ביטוח לאומי, המוסד לבטיחות וגיהות וכוחות השוק- ארגוני הקבלנים, הקבלנים וכדומה.


יש להוסיף שני דגשים חשובים- הראשון הקבלן הקטן. המציאות והמחקרים מלמדים שאתרים קטנים לא אחת מסוכנים הרבה יותר מאתרים גדולים, מאותן הסיבות של היעדר תרבות, היעדר רגולציה וכו'. ביצירת הפתרונות להגברת הבטיחות, אסור לשכוח את הקבלן הקטן ומצוקותיו האמיתיות - היעדר ידע, היעדר משאבים, היעדר מודעות. הפתרון לקבלן הקטן דורש יצירתיות רבה כדי שאלה יוכלו לעמוד באותן ההחלטות.


דגש שני, שלא כמקובל במחוזותינו, שכשמגיע שר/מנהל חדש נוטים לבטל את כל ההחלטות הישנות ונותנים תוקף מיידי להחלטות חדשות. הרגל היוצר נזק עצום לסביבה העסקית. חשוב ביישום ההחלטות לייצר יציבות ועקביות - זה שם המשחק.


הטווח הארוך- בניית תרבות

אתרים לא בטוחים = התנהגויות לא בטוחות = קפיצה ממרפסת, אי הנחת מעקה, אי ריתום רתמה, הרמת ציוד בצורה לא בטוחה ועוד.

האתגר כאמור יצירת "הרגלי התנהגות בטוחה" = "תרבות של בטיחות". כאשר תהיה תרבות והרגלים, אלו יניעו את עצמם גם ללא אכיפה חיצונית, כי זו תהא הנורמה.

לדוגמא, אם נגיע לאתר שכולם חובשים בו קסדות, לא נרצה להיות החריגים, על כן, נחבוש קסדה כמו כולם.

פעולות הטווח הקצר, הבינוני לצד מהלכים הסברתיים, שילוב לימודי בטיחות בבתי ספר ותוכניות לימוד ישלימו את המהלך.


בשורה התחתונה, ניתן למנוע עוד מאות הרוגים בעשור הקרוב אם נדע ליישם תוכנית כדוגמת זו המשלבת פעולות בטווח המיידי, הבינוני והארוך.

העובדה שמדברים הרבה ויש הד תקשורתי, לא מבטיחה לחולל שינוי. אינטרסים שונים מצליחים למנוע מהלכים והכל בחזקת "הכלבים נובחים, והשיירה עוברת".


המסר החשוב - אפשר לבנות תרבות של בטיחות!


שתי החלטות חשובות צריכות להתקבל כתנאי לכך - החלטה ראשונה לפתח מהלך משולב לבניית תרבות של בטיחות במדינה, תוך הקצאת משאבים לכך; החלטה שנייה- שהתוכנית תהא יציבה לאורך זמן, ללא תלות בהחלפת ממשלה או בעל תפקיד כזה או אחר. זיגזוג וחוסר יציבות הם המפתח לכישלון של כל תוכנית.

עם תוכנית "בינונית", אבל יציבה לאורך זמן, נשיג תוצאות טובות יותר מתוכנית נהדרת אך קצרה ומזגזגת.

תרבויות אינן נוצרות סתם, אלא כי מנהיגים החליטו לייצרן. כולנו המנהיגים של השינוי הזה.



מסמך זה נרשם כחלק מרצוני לקדם סוגיה כואבת וחשובה בענף. מעבר לפתרונות טכנולוגיים שאנו מספקים לשוק ב Just Manage ויוזמות פרטיות של גופים אחרים, חשוב שכולנו נהיה חלק מתוכנית אחת גדולה של המדינה. אשמח לכל שאלה, עצה או עזרה כדי לממשה.








  • Facebook
  • YouTube

© כל הזכויות שמורות ל-ג'אסט מנאג' בע"מ 2018